טיפולים הרבולוגיים ותנועתיים לבעיות לב וכלי דם

במהלך עשרים השנים האחרונות אנו עדים ורואים ירידה בפעילות הגופנית גם בקרב ילדים ובני נוער גם בקרב מבוגרים, וזה נובע מהשינוי הטכנולוגי שהתרחש בתקופה זו.
אורח החיים שלנו הפך להיות אורח חיים יושבני הכולל עבודה משרדית, עבודה בישיבה מול מחשב, ישיבה ממושכת מול טלוויזיה, ושימוש בסמארטפון הנמצא 24 שעות ביממה בכף היד שלנו, בנוסף לטרנד האוכל המהיר שחלקו לא מזין, משמין ומזיק לבריאות.

בשנות השמונים והתשעים היינו פעילים פיזית יותר אחרי סיום יום הלימודים שלנו, גם בשיעורי ההתעמלות בבית הספר המורים לחינוך גופני לימדו אותנו את יסודות הפעילות הגופנית למרות העדר תקציבים וחוסר בשעות הלימוד השבועיות בתוכנית הלימודים בשיעורים לענף חשוב זה.
כבר יותר משני עשורים אני מדריך אנשים בענף הספורט, ולצערי השינוי מורגש עד מאוד. כאשר היינו בגיל 16 הצלחנו לסיים ריצות למרחקים ארוכים בלי שום בעייה, אבל היום אני נתקל ורואה בני נוער שלא מצליחים ומתקשים לסיים ריצה ממושכת של עד 5 דקות בלבד. גם החוסר בקואורדינציה מורגש מאוד ובני הנוער לא יכולים לבצע פעולות בסיסיות בענף הספורט הדורשות מעט קואורדינציה.
אינני מחפש אשמים חס ושלום, אבל המצב מדאיג מאוד וצריך התערבות ממשלתית דחופה לשינוי התפיסה ולעידוד העיסוק בפעילות גופנית גם מקרב ילדים ובני נוער גם בקרב מבוגרים גברים ונשים כאחד.
דעתי האישית בנושא זה היא חשיבותו של החינוך הבלתי פורמלי ובמיוחד בנושא הספורט והפעילות הגופנית.
אנו עדים ויודעים שרוב האנשים העוסקים בהדרכת ספורט מעדיפים ללמוד מסלול ארבע שנתי בחינוך גופני ולהפוך למורים קבועים במערכת החינוך דבר המבטיח להם ביטחון כלכלי.
גם מי שלומד ומתמחה באחד מענפי הספורט בחינוך הבלתי פורמלי, מחפש מקום עבודה במקום עמיד כלכלית כמו רשת מועדוני כושר גדולה ומכובדת כדי להשתלב ולהיות אחד המדריכים הקבועים דבר שיבטיח לו ביטחון כלכלי.
אבל הדרך בין להיות עוד מורה או מדריך לבין להיות חלק פעיל במהפכה בתודעה הציבורית ובשינוי התפיסה לגבי חשיבותה של הפעילות הגופנית היא ארוכה עד מאוד ולא ניתנת להשוואה בכלל.

 

אי ספיקת לב ופעילות גופנית :

השפעת אי ספיקת לב על יכולת תפקודית שריר הלב ושרירי השלד – מיופתיה :

1 – משפיעה על שריר הלב ושרירי השלד מבחינת מבנה ותפקוד.
2 – ירידה באנזימי חמצון לאנרגיה.
3 – ירידה בכמות וצפיפות המיטוכונדריות.
4 – עלייה בהעדפת ניצול הגלוקוז על פני חומצות שומן לאנרגיה.
5 – שינויים בסוגי סיבי השריר מסוד I (אירובי) לסוג II.
6 – ירידה בצפיפות כלי דם קטנים (נימים) בשרירים.
"הסיבה לפגיעה במערכת השרירים היא כנראה פגיעה במערכת האוטונומית".

כלי הדם :

1 – ירידה בהרחבת כלי הדם.
2 – ירידה בהפרשת (NO (Nitric Oxide מהאנדותל בכלי הדם הקורונריים, הריאתיים, וההקיפיים.
3 – חוסר תגובה של כלי דם פריפריים להגיב לשינויים ב – Q (תפוקת הלב).
4 – חוסר איזון וויסות של לחץ דם כתגובה למאמצים שונים.
"המכניזם אינו ממש ברור – כנראה אפופטוזיס (מוות) של תאי אנדותל וירידה ב – Q (תפוקת הלב) הם הגורמים".

מערכת הנשימה :

1 – עלייה מוגזמת ב – VE (אוורור ריאתי) בזמן מאמץ (חוסר פרופורציה לעלייה ב – CO2).
2 – יתכן שהסיבה לכך נובעת : עלייה ב – (PH – Pulmonary Hypertension) (יתר לחץ דם ריאתי), הופעת חמצת מטבולית מוקדמת, חוסר פעילות גופנית, נשימות רדודות.
3 – חולשה של שרירי הנשימה (כחלק מהמיופתיה)

השפעת הפעילות הגופנית על אי ספיקת לב :

מיופתיה :

1 – עלייה בכמות וצפיפות המיטוכונדריות (עצירת קטבוליזם של מסת שריר)
2 – שינויים בחזרה בסוגי סיבי השריר מסוג II לסוג I.

כלי הדם :

1 – ירידה בתנגודת ההיקפית ותיקון תפקוד לקוי של אנדותל (עלייה ב – NO).
2 – ירידה בגורמים דלקתיים וציטוקינים.

מערכת הנשימה :

1 – אימון אירובי משפר יעילות ותגובת נשימה.
2 – מוריד רמות מימן (דחיית סף אנ–אירובי).
3 – אימון לשרירי הנשימה מעלים את התפקוד הנשימתי.

המלצות פעילות גופנית לחולי אי ספיקת לב :

מאפיינים ומטרות :

חוסר יכולת של הלב לספק את אספקת החמצן הנדרשת לגוף (ליקוי בתפוקת הלב)
EF) Ejection Fraction) נמוך (35%). EF נורמאלי הוא מעל 55%.
סימנים : עייפות, קוצר נשימה במאמץ, פעילות יתר של המערכת הסימפטטית.
המטרות : להעלות את היכולת האירובית (עלייה ב – Vo2 Max), לשפר את איכות החיים והורדת הסימפטומים.
פעילות גופנית מותאמת :
בהתחלה – אימונים קצרים 10 – 20 דקות הכוללים אינטרוולים של 2 – 6 דקות ו – 1 – 2 דקות מנוחה. בהדרגה להאריך פעילות. דופק מטרה HRR 40 – 75%
3 – 7 ימים בשבוע, 20 – 40 דקות ( מוגבל בסימפטומים ).
HRR = [ ( MHR – HR rest ) X intensity ] + HR rest.
For Example : a 60 Years With a HR rest Of 80 Bpm.
Target HR : [ ( 160 – 80 ) X intensity ( 40 – 80%) ] + 80 = 110 – 145 Bpm.

RPE 11 – 14 – עדיף על דופק מטרה עקב תגובה כרונטרופית לא תקינה.

חימום וקירור : 10 – 15 דקות.

שיקולים מיוחדים והערות :

– לשים לב לתרופות שמשנות ECG (משתנים יכולים לגרום להיפוקלמיה).
– הפרעות קצב חדריות הינן נפוצות.
– לשים לב להחמרת סימפטומים : עייפות, קוצר נשימה, אנגינה, בצקת, החמרת הפרעות הקצב, ועלייה פתאומית במשקל.
– להימנע ממאמצים איזומטריים.

פרוגנוזה :

אי ספיקת הלב היא מחלה המתפשטת והולכת בעולם המערבי. בארצות הברית חיים למעלה מ – 5 מיליון אמריקאים הסובלים מאי ספיקת הלב, וכחצי מיליון נוספים מצטרפים אליהם מדי שנה.
במדינות אירופה יש כ – 15 מיליוני חולי אי ספיקת הלב, ועוד כמספר הזה חולים אי-תסמיניים עם ירידה בתפקוד החדר השמאלי, ובסך הכל מדובר בכ – 4 אחוזים מהאוכלוסייה.
שכיחות המחלה עולה משמעותית עם הגיל, ובגילאים 70– 80 מגיעה כדי 10– 20 אחוזים. הסיבה לעלייה התלולה בשכיחות ובהיארעות המחלה נובעת מההתקדמות הרבה שחלה בטיפול בחולים עם אוטם שריר הלב ומהזדקנות האוכלוסייה.
אי ספיקת הלב היא מחלה קשה, והפרוגנוזה ( Prognosis ) של החולים אינה טובה : 50% מהחולים נפטרים בתוך 4 שנים. בקרב החולים המאושפזים עקב אי ספיקת הלב, כ – 40% נפטרים או מאושפזים פעם נוספת בתוך שנה.
בשנת 2004 נפטרו מאי ספיקת לב יותר חולים מאשר מסרטן הריאה, סרטן השד, סרטן הערמונית, ומ – (HIV (Human Immunodeficiency Virus יחד.
בין השנים 1995 – 2004 התמותה מאי ספיקת לב עלתה ב – 28%, לעומת ירידה של 2% בתמותה הכללית.
נתונים אלה הביאו להכרה כי אי ספיקת הלב היא מגפה עולמית.

סיכום :

חשוב לאמץ אורח חיים בריא דבר המפחית את הסיכון למחלות לב.
השפעת הפעילות הגופנית על גורמי הסיכון למחלות לב :

השמנה :

– לילד עם הורים שמנים יש פי 2 – 3 סיכוי להפוך למבוגר שמן אם בגלל גורמים גנטיים ואם עקב התנאים הסביבתיים בבית.
– גילאי 25 – 44 הם גילאים בעלי סיכון לפתח השמנה בקרב מבוגרים.
– גנטיקה משפיעה בכ – 20 – 30%.
– ירידה של 10% במשקל = שינויים בריאותיים
מאזן קלורי חיובי של 100 קלוריות בלבד ליום = עלייה של 5 ק"ג בשנה.

מדדים להשמנה :

BMI – Body Mass Index : משקל / גובה2.
לדוגמה : אדם השוקל 80 ק"ג וגובהו 1.75 מ' ( 80\3.06 = 26 )
סוגי השמנה : השמנה בטנית ( תפוח ) מול השמנה בירכיים ( אגס )
היקף בטן : ישנו קשר חזק בין היקף בטן לסיכון ליתר לחץ דם, מחלות לב, שבץ, סרטן, וסוכרת.
גברים > 102 ס"מ. נשים > 88 ס"מ.

השפעת הפעילות הגופנית על המשקל :

רוב המחקרים מראים שאין קשר חד משמעי בין פעילות גופנית לירידה במשקל יחד עם זאת ישנם שינויים פיזיולוגיים שיכולים לתרום לירידה במשקל.
רוב המנגנונים הקשורים לפעילות גופנית וירידה במשקל / שומן אינם ברורים עדיין, אך כוללים :
1 – פעילות גופנית מורידה את גורמי הדלקת שנוצרים מתאי שומן.
2 – יצירת מיטוכונדריות – שיפור חילוף חומרים.
3 – העלאת ההוצאה הקלורית.
4 – ניצול יותר שומן לאנרגיה – העלאת חמצון תאי השומן לאנרגיה.
5 – מחקרים מראים, גם פעילות אירובית גם תרגילי התנגדות יכולים להשפיע.
6 – ייתכן ורק פעילות בעצימות גבוהה תהווה גורם משמעותי בשינויים אלה.

השפעת הפעילות הגופנית על לחץ הדם :

– פעילות גופנית יכולה להוריד לחץ דם עד כ – 4 – 9 ממ"כ.
– כל ירידה של 2 ממ"כ מורידה את הסיכון למחלות לב בכ – 10%

המנגנונים לטווח ארוך אינם ברורים, ההשערות :

א – ירידה בפעילות המערכת הסימפטטית וב – Nor Epinephrin
ב – עלייה בחומרים המרחיבים כלי דם (NO)
ג – ירידה בקשיחות של כלי הדם, עלייה באלסטיות
(השפעת האימון יכולה להימשך מספר שעות).

השפעת הפעילות הגופנית על סכרת :

הסוכרת מתבטאת בעלייה בתנגודת לאינסולין, רמות אינסולין גבוהות בהתחלה ובהמשך ירידה בתפוקת הלבלב.
לרוב נגרמת כתוצאה מתאי שומן ויצראליים שאינם מגיבים לאינסולין.

סיבוכים אקוטיים :

היפוגליקמיה :

– ירידה ברמות הסוכר, לרוב מטיפול תרופתי (בשילוב לתזונה ופעילות גופנית)
– סוכר בדם < 70 מ"ג \ ד"ל. טיפול מיידי – לאכול פחמימה פשוטה (קובית סוכר, פרי מיובש, מיץ, דבש, פרי טרי וכו')

היפרגליקמיה ( סוכר לא מאוזן ) :

– כאשר אין מספיק אינסולין \ ואו התנגודת גבוהה מדי, הגוף מפרק שומן לאנרגיה, נוצרים גופי קטון, חמצת, ובמקרים חמורים תרדמת.
– טיפול : הפנייה לרופא המטפל בדחיפות לאיזון סוכר.

סיבוכים כרוניים :

סיבוכים מיקרווסקולרים :

רטינופתיה – מפרצות קטנות בכלי הדם של הרשתית שיכולות לגרום לדימום וקרע ברשתית עד כדי היפרדות הרשתית, ליקויי ראייה ועיוורון.

נפרופתיה – כ – 25% מחולי סכרת סוג 2 יסבלו ממחלת כליה.
– רמות סוכר גבוהות בדם יכולות לפגוע גם בכלי הדם הכלייתיים.
– הפגיעה הכלייתית במחלת הסכרת מתבטאת בעיקר על ידי חלבון בשתן. סינון הדם נפגם וחלבונים מגיעים אל השתן.
– סיכון גבובה למחלות לב, כלי דם, זיהומים, טיפולי דיאליזה, והשתלה.
– ישנם יחסי גומלין מאוד הדוקים בין מחלת הכליה ליתר לחץ דם. האיזון חשוב ביותר.

סיבוכים מאקרווסקולרים :

טרשת עורקים – הסיבה המובילה לאוטם שריר הלב.
– כ – 60% ממקרי המוות בקרב סכרתיים קרו בעקבות אירועי לב.
– סוכרת גורמת לפגיעה בתפקוד האנדותל, דיסליפדמיה, יתר לחץ דם, עודף אינסולין בדם.

נוירופתיה :

אוטונומית – יכולה לכלול את המערכת הקרדיווסקולרית והגסטרו – אינטנסטינלית.
– מערכת קרדיווסקולרית – טכיקרדיה במנוחה, תת לחץ דם תנוחתי, ועלייה בסיכון לאוטם שריר הלב (א – תסמיני).
– מערכת גסטרו – אינטנסטינלית – פגיעה בפריסטלטיקה (לרוב א – תסמינית), תחושת מלאות ולעיתים נדירות יותר אף להקאה.

נוירופתיה היקפית – הדיסטלית ההיקפית – שכיחה ביותר מ (80% ממקרי הנוירופתיה).

– סימפטומים לרוב בולטים בכפות הרגליים, בהמשך פרוקסימליים בגפיים התחתונות, ולבסוף גפיים עליונות.
– סימפטומים כוללים : אובדן תחושה אך יש גם כאב, נימולים, שריפה בכפות הרגליים, דקירות, לעיתים א – סימפטומטים.
– ישנם עוד סוגים שונים של נוירופתיות.

השפעת פעילות גופנית על סכרת :

– הורדת הגלוקוז בדם על ידי העלאת ריכוז המיטוכונדריות והקפילרות (שיפור ניצול אנרגיה בשריר).
– ירידה בשומן – שיפור ברגישות אינסולין.
– ירידה ברמות האינסולין במאמץ.
– מניעת התפתחות סכרת בקרב טרום סכרתיים.
– תרגילי כוח תורמת לעלייה במסת שריר וניצול גלוקוז.
– שילוב אירובי עם כוח מעלה את הרגישות לאינסולין.
– עצימות גבוהה יותר של פעילות תורמת יותר.