ספירת דם – הכלי שמסייע לנו לחשוף את תפקוד הגוף באופן מדויק
בתוך בדיקת הדם מסתתר מידע רב וחיוני שנעלם מהעין ולא מועבר במלואו לנבדק.
באמצעות ספירת דם ניתן לחשוף מדדים חשובים כמו: תפקוד מערכת החיסון ורמת הדלקתיות בגוף,
קרישת דם, רמת החמצן ברקמות, נוכחות מזהמים, מחלות מעי וכבד ועוד.
בדיקה:
תאי דם לבנים: WBC (White Blood Cells) טווח ייחוס 10,800-4,800 תאים לבנים במיקרוליטר דם.
לפעמים מופיעים בבדיקה לויקוציטים (Leucocytes).
כמויות התאים הלבנים השונים:
NEUT% (Neutrophils) (40 – 74% = 1,800-7,250 Cells / UL)
LYMPH% (Lymphocytes) (19 – 48% = 1,500-4,000 Cells / UL)
MONO% (Monocytes) (3.4 – 9% = 200 – 950 Cells / UL)
EOS% (Eosinophils) (0 – 7% = 0 – 700 Cells / UL)
BASO% (Basophils) (0 – 1.5% = 0 – 150 Cells / UL)
הידעת!
אבץ, ויטמין C, ויטמין A, ויטמין B6, מסייעים לתפקוד כדוריות הדם הלבנות
תאי דם אדומים: RBC (Red Blood Cells) טווח הייחוס 6.1-4.2 מיליון תאים אדומים במיקרוליטר דם.
לפעמים מופיעים בבדיקה אריתרוציטים (Erythrocytes).
המדדים המוגלובין והמטוקריט משתנים בין זכר לנקבה, לכן רשמתי פעמיים מדדים אלו כדי להדגיש את הנקודה.
נקבה HGB (Hemoglobin) טווח הייחוס 16-12 גרם לדציליטר.
זכרHGB (Hemoglobin) טווח הייחוס 18-14 גרם לדציליטר.
נקבה HCT (Hematocrit) (37%-47%).
זכר HCT (Hematocrit) (42%-52%).
אינדקסים:
MCV (Mean Corpuscle Volume) טווח הייחוס 100-80 פמטוליטר.
MCH (Mean Cell Hemoglobin) טווח הייחוס 31-27 פיקוגרם לתא.
MCHC (Mean Corpuscular Hemoglobin Concentration) טווח הייחוס 32%-36%.
RDW (Red Cell Distribution Width) טווח הייחוס 11%-14.5%.
טסיות: PLT (Platelets) טווח הייחוס 400,000-150,000 טסיות במיקרוליטר דם.
לפעמים מופיעים בבדיקה טרומבוציטים Thrombocytes.
MPV (Mean Platelet Volume) טווח הייחוס 11.2-7.2 פמטוליטר.
הידעת!
כ-30% מכלל הטסיות נמצאות כמאגר בטחול
בדיקות הכימיה של הדם:
אלקטרוליטים:
נתרן: Na+ (Sodium) טווח הייחוס 145-135 mEq/L מיליאקוויוולנט לליטר דם.
אשלגן: K+ (Potassium) טווח הייחוס 3-3.5 mEq/L מיליאוויוולנט לליטר דם.
כלור: Cl- (Chloride) טווח הייחוס 106-100 mEq/L מיליאקוויוולנט לליטר דם.
סידן: Ca++ (Calcium) טווח הייחוס 10.5-8.5 מיליגרם לדציליטר.
זרחן: P (Phosphorus) טווח הייחוס 4.5-3 מיליגרם לדציליטר.
גלוקוז-הבדיקה נעשית לאחר צום של 12 שעות.
גלוקוז: Glu (Glucose) טווח הייחוס 110-70 mg/dL.
שומנים-בדיקת כולסטרול נעשית לאחר צום של 12-9 שעות.
כולסטרול: (Cholesterol) 140-220 mg/dL.
טריגליצרידים:TG (Triglicerydes) 50-165 mg/dL.
HDL (Hight Density Lipoprotein) 35-100 mg/dL.
LDL (Low Density Lipoprotein) 70-150 mg/dL.
Triglicerydes + HDL + LDL = Cholesterol
חלבונים:
חלבון כלליTP (Total Protein) : 6-8.3 g/dL.
אלבומין: Alb (Albumin) 3.5-5.5 g/dL.
גלובולין: Globulin) 2.3-3.4 g/dL).
תפקודי כליה:
חנקן השינן/ שתנן: BUN (Blood Urea Nitrogen).
(Urea) במעבדות מסוימות מודדים את השינן/ שתנן.
טווח הייחוס של חנקן השינן (BUN) הוא מחצית מטווח הייחוס של השינן (Urea).
קראטינין: Cre (Creatinine).
חומצת שתן זכר: UA (Uric Acid) 4-8.5 mg/dL.
חומצת שתן נקבה:UA (Uric Acid) 2-7 mg/dL.
הידעת!
בכל כליה יש בין 1,000,000 ל-1,250,000 נפרונים
אנזימים:
לקטיק דה-הידרוגינאז LDH (Lactic Dehydrogenase) :טווח הייחוס 190-100 יחידות בינלאומיות לליטר דם.
קריאטין פוספוקינאז זכר: CPK (Creatine Phosphokinase) 55-170 U/L.
קריאטין פוספוקינאז נקבה: CPK (Creatine Phosphokinase) 30-135 U/L.
*יש סוגים שונים של אנזימי CPK בשריר משורטט, בלב ובמוח, יש בדיקה מיוחדת שיכולה להבחין איזה סוג של אנזים עלה.
*רמת האנזים אצל מפתחי גוף תהיה בתחום הגבוה של הנורמה עקב מסת השרירים בגוף שלהם.
תפקודי כבד:
פוספטזה בסיסית:Alk.Phos (Alkaline Phospatase) .
טרנסאמינזות: sGOT ו-sGPT = ALT sGOT = AST) sGPT).
sGPT = ALT מצוי בעיקר בכבד, ועלייה בו מהווה את המדד העיקרי באבחנת נזק כבדי.
sGPT (serum Glutamic Pyruvate Transaminase).
*לפעמים מופיע Alanine Aminotransferase) ALT).
sGOT = AST מלבד בכבד מצוי גם בלב, בשריר משורטט, בכליה, במוח, בלבלב ובתאי דם אדומים.
sGOT (serum Glutamic Oxaloacetic Transaminase).
*לפעמים מופיע Aspartate Aminotransferase) AST).
GGT (Gamma Glutamyl Transferase).
בילירובין כללי:Total Bilirubin) 0.3-1 mg/dL).
בילירובין בלתי ישיר:Unconjugated Bilirubin = Indirect Bilirubin) 0.2-0.8 mg/dL).
בילירובין ישיר: Conjugated Bilirubin = Direct Bilirubin) 0.1-0.3 mg/dL).
בילירובין כללי = בילירובין בלתי ישיר + בילירובין ישיר
בילירובין הוא פיגמנט (צבען) שנותר מפירוק המוגלובין (המוגלובין = חלבון שתפקידו העיקרי הוא נשיאת חמצן אל תאי הגוף במערכת הדם).
בילירובין מהווה פסולת שהגוף צריך להיפטר ממנה.
יש בילירובין בלתי ישיר ובילירובין ישיר. הבילירובין הבלתי ישיר אינו מסיס במים והגוף אינו יכול להיפטר ממנו, לכן הכבד מצמיד אליו חומצה ובכך הופך אותו לבילירובין ישיר שמסיס במים ויכול לצאת מהגוף דרך הצואה או השתן.
על ידי ספירת דם מפורטת ומעמיקה, ניתן לקבל מידע חשוב על תפקוד הגוף, להתאים תוספי תזונה וצמחי מרפא, ולטפל באופן ממוקד במקור הבעיה.
לרוב, הטיפול במקור הבעיה, מסייע לפתור את הבעיה מהשורש.